תפקידה של אמונה: בין הרציונלי לרוחני בתהליך ההחלמה מטראומה

איך משלבים את עולם העובדות עם עולם האמונות בתהליך ההחלמה מטראומה?

כשמדובר בטראומה, לעיתים קרובות נדמה כי עולם העובדות והמציאות הקשה מאיימים לנתק את הנפגע מכל תחושת ביטחון ואמונה. אך האמונה, על כל צדדיה הרוחניים והאישיים, משחקת תפקיד משמעותי בתהליך ההחלמה.

למרות שפסיכותרפיה מבוססת מדעית נוטה להתמקד בעובדות ובדפוסי התנהגות, לא ניתן להתעלם מהכוח המרפא של האמונה.

מהי אותה אמונה? איך היא משתלבת בעולם העובדות, ומהם הכלים שמשלבים בין הרציונלי לרוחני בתהליך השיקום?

המתח שבין עובדות לאמונות: יריבות או שיתוף פעולה?

הפסיכואנליזה מתארת את המתח בין עובדות לאמונות כמרחב דיאלקטי מורכב, שבו מתרחשים חילופי תפקידים ושינויים בהבנה. יש הטוענים כי המתח הזה הוא מעין "יריבות" - עולם העובדות מול עולם האמונות. אחרים רואים בו "מרחב משחקי" שבו מתאפשרת יצירתיות והתרחבות של תפיסת העולם של המטופל.

ישנם גם מי שמתארים את הקשר בין עובדות לאמונות כיחסי אדון ועבד - כאשר האמונה משרתת את העובדות או להפך.

במהלך תהליך השיקום, האמונות עוטפות אותנו ומשמשות כמגן מפני האלימות של המציאות.

החזקה באמונה טובה מחייבת ויתור מסוים על "מציאותיות" ועל ראייה צינית שמתנשאת על כל מה שהוא מעבר לעובדות הגלויות. פעמים רבות, טראומות עלולות לא רק לפגוע במערכת האמונות של הנפגע, אלא גם בעצם היכולת להאמין.

לחצו כאן כדי לעבור לכתבה: איך אמונה מעכבת את תהליך ההחלמה מטראומה?

האמונה כמנגנון הישרדות: לשקם את הכוח ליצור ולדבוק באמונות

כאשר אדם חווה טראומה, חוויית המציאות עשויה להפוך למעיקה ובלתי ניתנת להכלה. במצבים כאלה, אמונה יכולה לשמש כאמצעי להקלת המגע עם המציאות האלימה. עם זאת, לא פעם, ההתקפה על האמונה יכולה להיות מסרסרת - פוגעת בכוחו של הסובייקט לייצר אמונות חדשות ולדבוק בהן.

כאשר הטראומה מערערת את יכולתו של אדם להאמין, היא בעצם פוגעת במנגנון ההישרדות הפנימי שלו, המאפשר לו ליצור לעצמו מציאות סובייקטיבית בתוכה הוא יכול לחיות ולשרוד.

לאחר שהסערה הרגשית של הטראומה נרגעת מעט, השלב הבא הוא לנסות ולשקם את היכולת להאמין. מדובר בתהליך שאינו פשוט, שבו המטופל נדרש למצוא דרכים חדשות להחזיק באמונותיו או לגלות מחדש אמונות שיכולות לשמש כמסגרת יציבה לחייו.

כאן, האמונה אינה בהכרח דתית או רוחנית - היא יכולה להיות כל דבר שמסייע למטופל להחזיק במרחב נפשי בטוח ומגן, מהפשוט ביותר כמו אמונה בחברים ובמשפחה ועד לאמונה בכוחו הפנימי וביכולתו לשנות את המציאות.

תפקיד המטפלת בתהליך השיקום: אמונה עצמית כמנוף להחלמה

כדי להצליח בתהליך השיקומי, המטפלת נדרשת גם לשאול את עצמה שאלות נוקבות על אמונותיה שלה. האם היא עצמה יכולה להחזיק באמונה טובה כשהיא עובדת עם מטופלים? האם היא מסוגלת להאמין ביכולתם של המטופלים להחלים, גם כאשר המציאות מציבה אתגרים קשים במיוחד? התשובות לשאלות אלה אינן רק תיאורטיות - הן עשויות להיות ההבדל שבין טיפול אפקטיבי לכזה שאינו נושא פרי.

מטפלת אשר מחזיקה באמונה אמיתית ביכולת השיקום של המטופל, עשויה לעודד את המטופל להחזיק באמונות חדשות ומשקמות, גם אם היא עצמה לא מסכימה עם תוכנן. האמונה של המטפלת אינה מוגבלת לעובדות בלבד - היא משלבת את עולמה הפנימי, את ניסיונה ואת התפיסות האישיות שלה עם מציאות המטופל ועם תהליך ההחלמה.

המרחב של "נוכחות מאמינה": ליצור חיים חדשים אחרי הטראומה

כפי שנאמר, לשיקום היכולת להאמין יש תפקיד קריטי בשיקום הנפשי אחרי טראומה. העבודה השיקומית מחייבת יצירת "מרחב נוכחות מאמינה" - מרחב שבו המטופל יכול לחזור ולחוש את הקשר שלו עם עצמו, עם האחרים ועם הטבע. בתוך מרחב זה, ניתן לחקור את הכוחות האישיים ואת החלקים הבריאים של המטופל, ולבנות מחדש את האמונה בעצמו ובכוחו לשנות את חייו.

לחצו כאן כדי לעבור לכתבה: איך אמונה מעכבת את תהליך ההחלמה מטראומה?