זה פשוט טוב יותר.

אחרי שהעברתי כמה קורסים פרונטליים ובזום, הבנתי שכשאנחנו בקבוצה יכולים לקרות כל מיני דברים...

תחרותיות - ההרגשה שמישהי מצליחה יותר ממני יוצרת תחושת כישלון מתחילת הקורס ועד סופו. הביטחון העצמי מתבלבל, הספקות נכנסים, ואנחנו לא מצליחות להיות מחוברות לעצמינו.

חברתיות - כיף להכיר אנשים חדשים, בעיקר כאלה שיש להם את אותה תשוקה כמו שלך. בדיוק בגלל זה יש את קבוצת התרגול - קבוצה שמתרגלת ביחד איתי בזום פעם בחודש. במהלך הקורס, החברתיות לצערי פוגמת בתהליך הלמידה.

אישור חיצוני - רובנו רגילות לקבל אישורים מהסביבה, וזה מה שמחזק את הביטחון שלנו. אני מאמינה שהבטחון צריך להגיע מבפנים, מתוך אמונה אמיתית. כשלומדים בקבוצה, וביחד איתי, לרוב מבקשים ממני או משאר המשתתפים אישור. זה גורם לנו לפקפק בעצמינו, ולאבד את חוש האמת שלנו.

התנסויות - כל דבר שלומדים מנסים פעם אחת. חסר מאוד התרגול השוטף. אני תמיד ממליצה לתלמידות לתרגל כל יום, אבל בפועל זה לא כל כך קורה. מה שמדהים בקורס דיגיטלי, זה שאפשר לחזור על השיעורים שוב ושוב ולתרגל כמה שתרצו.

תמיכה - בקבוצה, יש תמיכה של שאר החברות לקבוצה ותמיכה שלי. בקורס הדיגיטלי, אני לא תמיד אהיה זמינה עבורכן באותו הרגע, עם זאת, אשתדל תמיד לענות ברגע שאני יכולה. אני ממליצה גם לשתף חברות או משפחה בתהליכים שאתן עוברות מול התוכן שתקבלו. 

אחריות - כשיש קבוצה, האחריות היא אצל המורה. גם ההצלחה שלכן, מקושרת למורה. כשאתן לבד מול הקורס, האחריות היא שלכן. אתן אחראיות להצלחה, להתמדה, לחקירה הנוספת, למה שצף ולמה שצריך להתמודד איתו.