תקשור של גדזיאל ושנית 16.2 חלק שני

איך אפשר להתגבר על מחשבות שליליות? מה התפקיד של הפחד? איך להביא את הזוגיות הנכונה? שאלות אלו ושאלות נוספות =>

ש: איך אפשר להתגבר על מחשבות שליליות?

ת: אני אתייחס לשני דברים, אחד זה "להתגבר והשני זה "שליליות". אני לא יודעת למה התכוונת במחשבות שליליות, כי לפעמים החיים מבאסים ואנחנו בבאסה, ולא צריך להתגבר, צריך פשוט לשהות בזה ולהיות בזה, וגם אם זו מחשבה או אמונה שקיימת בך זה פשוט בסדר. מי אמר שזה טוב או רע? מי אמר שזה שלילי? הרעיון זה להסתכל על הדברים מנקודת מבט אובייקטיבית, ולא של טוב או רע, ומתוך ההנכחה של מי שאנחנו באמת, הרבה פעמים דברים פשוט משתחררים, וגם אם זה לא משתחרר לגמרי, לפחות חלק משתחרר.

הכי הכי חשוב זה לבטא את זה, להיות עם זה. לא להתגבר על זה, אלא להסכים לזה להיות, להסכים להתבונן בזה, להסכים לזה לחיות בתוכי.

ש: האם יש רוטינה מסוימת שעוזרת להתקרב למקור ולנשמה שלנו? יש כל כך הרבה עצות וזה מבלבל.

ת: זה מעניין, הם אומרים שאצל כל אחד המקור בא לידי ביטוי במקום אחר בגוף. הם מדברים הרבה על חיבור לגוף. נגיד אצלי זה נמצא איפשהו במרכז הבטן, מבחינתי זה המקור, מפה אני מתחברת ל"הכל" של העולם. וכשאני עוצמת עיניים וחושבת על המקור, משם אני מתחברת. אצל כל אחד זה במקום אחר בגוף, זה יכול להיות בראש, ברחם, בכפות הרגליים… וברגע שאתה יודע איפה זה נמצא בגוף אז אתה נכנס ונכנס ונכנס לאותו המקום, ומדמיין את עצמך מתחבר למקור, שהמקור תלוי אמונה - הבורא, אלוהים, כל שישנו, הסורס, הטבעי, אמא אדמה. או המקור הנשמתי שלנו- שעליו נדבר בפעם אחרת. הפרקטיקה שהם מציעים היא 1. לבחור את המקום בגוף- להקשיב לגוף ולנסות להבין איפה זה 2. באותו המקום להתעמק ולדמיין את זה- כמו שאתם מדמיינים את זה (כי זה שלכם בסוף, הדמיון שלכם הוא הביטוי שלכם והיצירה שלכם גם מול עצמכם וגם מול העולם.) 3. להיכנס לתוך המקור, ולדמיין את עצמכם פשוט הופכים לאחד. מתקרבים, מתקרבים, מתקרבים ובסוף מתמזגים.

הצורה הכי טובה שאיתה ניתן להתחבר לנשמה שלנו (שהיא אנחנו), היא לנקות דברים שקשורים לחיים האלה והקודמים שלא מיטיבים איתכם יותר. זה מאפשר ליצור חיים חדשים, יותר נקיים ממה שהם היו לפני כן. זה אומר לנקות אמונות ודפוסים וקשרים שמחוברים למישור הזה שמשאירים אותנו למטה. אפילו הרגלים מילות גנאי, או כמו להיות בטלפון כל היום במקום לבהות בשמש ולהסתנוור או פשוט להסתכל בטבע. ככל שאנחנו יותר מחוברים לטבעי ולמה שהגוף ונפש מבקשים מאיתנו, אז אנחנו יותר מחוברים לנשמה שלנו.

ש: איך אפשר להתחבר לאור כשמגיע פחד?

ת: מה שאני רואה זה שהפחד נובע מלמטה למעלה, ואז הוא מגיע אל מול העיניים שלנו, ברמה שהוא המסנן שלנו כלפי המציאות, ואז אנחנו רואים את המציאות שלנו מתוך פחד, אז הטכניקה היא- (וזו טכניקה כי זה באמת משהו להתאמן עליו, אני בחיים לא עשיתי את זה, אני גם מקבלת את המידע הזה בפעם הראשונה) אם הפחד הוא בעיניים שלי, לדמיין שאני מוציאה אותו, שמה אותו לצידי, וחוזרת להיות מי שאני. הפחד נשאר פה, הוא לא הולך, ואני הולכת יד ביד עם הפחד, כי בתוכי תמיד יש גם אור, בתוככם תמיד יש אור, וגם חושך 😊 אבל הפחד הוא משהו שכל כך קשה לעבוד איתו שהוא פשוט מעוור אותנו. כמו משקפי שמש, אנחנו רוצים להוריד את משקפי השמש של הפחד, וללכת איתם ביד, או לשים בכיס. שהפחד פה, אני רואה אותו - הוא קיים, הוא פה, וזה מפחיד! ואני עושה את זה בכל זאת, למרות הפחד, אני בוחרת באומץ. וברגע שנצליח להיות עם הפחד בלי שהוא משחק כמסנן המציאות שלנו, אנחנו יכולים גם להתבונן בו ולעבוד איתו.

ש: מה התפקיד של פחד והאם הוא אמיתי בכלל?

ת: הכל אשליה, אין אמיתי. לכל דבר יש סיבה, סיבה שהוא נוצר. כלומר- סיבה ותוצאה, משהו יצר אותו. יש סיבה שבגללה הוא נוצר וקיים ונוכח בחיים שלנו (בעיקר בתקופה הזו) כל כך חזק. המטרה שלו היא לעורר אותנו (שזה מעניין כי השאלה הקודמת הייתה קשורה לאור). כשעובדים עם הפחד, מגיעים לאור. זה ממש מעניין התהליך הזה, כי ככל שאנחנו יותר ויותר מצליחים להתקדם עם הפחד, אז אנחנו מצליחים יותר להתחבר לאור, מצליחים יותר להתחבר לעצמנו, למקור, לנשמה, לאותנטיות שבתוכנו, וזה האור. כמה שיותר פשוט, יותר זן, שם הפשטות והאור, זה לאו דווקא שמחה או שמחה מול עצב, זה יותר הטוהר של האותנטיות הקשובה.

ש: מה קורה לנשמות שנתקעות פה בגלל עניינים בלתי פתורים? האם הן יכולות להמשיך הלאה?

ת: כן, הן יכולות להמשיך הלאה. זמן הוא מושג שמאוד נוכח אצלנו, כבני ובנות אדם, אבל ברגע שיוצאים מהגוף הוא לא לינארי, זה לא קו אחד, וזמן הוא מושג הרבה יותר מופשט, ולכן כשלנשמה יש עניינים לא פתורים, כלומר יש לה משהו שבגללו היא לא מוכנה להמשיך לשלב הבא (כמו משהו "שלא נפתר" או אמונות מאוד מאוד חזקות נשמתיות או בין דוריות- שזה לא קורה הרבה, אבל לפעמים יש דברים מאוד חזקים שגורמים לנשמה להישאר), היא בעצם נשארת בין המישורים, היא תקועה בין לבין, והיא יכולה להשתחרר ברגע שהיא תסיים את המסע שלה- על ידי התבוננות. גם לנשמות שתקועות בין המישורים יש תקשורת. לפעמים גם נשמות שמתגלמות בגוף של אדם יכולות לעזור להן להשתחרר, ואני בעצמי עשיתי את זה מספר פעמים, וזה לא מומלץ לעשות את זה לבד! אם אתן מרגישות שיש נשמה שמבקשת מכן לעזור לה להשתחרר, בבקשה לא לעשות את זה, אותה נשמה יכולה להידבק אליכן ואפילו להשתלט עליכן- גם בזה חזיתי בעצמי. אם אתן מרגישות משהו כזה, בבקשה לפנות למישהי שעש

תה את זה בעבר.

ש: למה שנשמה תבחר להיות בעל חיים?

ת: הנשמות שבוחרות להתגלגל כבעל חיים, הן יותר פשוטות וטהורות, ולכן בוחרות להתגלגל בבעלי חיים, כי הן לא צריכות את המורכבות שיש באנושיות. לדוגמא, לבז יש את האיכויות שלו- את מה שהוא מביא איתו לעולם, ויש את מה שהוא מקבל כבז, כציפור. וכנשמה, הוא בוחר להתגלגל כבז, ואחר כך הוא כנראה יבחר בחיה אחרת, כי זו נשמה שהיא טהורה והיא לא צריכה את המורכבות שיש באנושיות. אצלנו המורכבות המחשבתית היא מאוד גבוהה, אנחנו עוברים תהליכים, וממציאים על עצמינו סיפורים, והכל נורא נורא דרמטי. ובתור חיה, גם אם ננטשת, ואז משפחה אחרת אימצת אותך, או שחיית ברחוב ונדרסת, סהכ זה נשאר פשוט, וזו הייתה הבחירה- לחוות חוויות פשוטות, שמאוד מאוד טהורות בפשטות שלהן. זה לא אומר שהן רמה מתחתינו, אפילו להפך.

ש: איך אני מביאה את הזוגיות הנכונה לי מבחינה התפתחותית?

ת: אז אני מניחה שמדברים פה על נשמה תואמת או נשמה תאומה, כלומר הזוגיות הנכונה שאיתה נוכל להתפתח כמו שצריך בחיים האלה. אז התשובה היא שזה פשוט קורה לבד, לא לכולם צריכה להיות זוגיות. אם בחרת שתהיה לך זוגיות בגלגול הזה, היא תגיע- הזוגיות שצריכה להגיע. אפשר פשוט לחכות בסבלנות, אפשר גם לעשות זימונים, עבודת אמונות ורגשות כדי שזה יקרה מהר יותר, אבל זה בעיקר לחכות בסבלנות כי זה חלק ממה שחתמתם, אז זה יגיע.

ש: אני רוצה כבר להתקדם, אני מרגישה שאין לי אומץ, הדברים שבאים לי בקלות הם לא הדברים שאני רוצה להתעסק בהם. איך יודעים מה לעשות? איך יודעים לאן ללכת? איך יודעים מה הצעד הבא?

ת: אנחנו אף פעם לא יודעים בוודאות מה יהיו ההשלכות של ההחלטות שלנו. לעשות החלטות זה קשה, אני מאו

ד מבינה את זה. אפשר ליצור טכניקות שיעזרו לכן, ואפשר פשוט לבחור באומץ. לקחת סיכון ולהגיד- זה מה שאני עושה!. אפשר גם לבחור במקום הבטוח, שזו גם ממש ממש בחירה טובה, אבל הכל סיכון, גם לקחת את המקום הבטוח זה סיכון, אולי סיכון של חופש, שאני לא אהיה מאושרת, שאני לא אצא להרפתקה… הכל סיכון מסוים. ואולי זה יהיה סיכון מחושב, ואולי לא. מה יהיה הצעד הבא? כנראה שלא תקבלי על זה תשובה, הסיכוי הוא נמוך… זה כמו שתבקשי לראות את העתיד שלך- זה אפשרי, אולי זה יעזור, ולרוב זה יקרה רק אם זה באמת יועיל- ולרוב זה לא יועיל, לרוב אנחנו לא צריכים לדעת מה העתיד שלנו כי אז אנחנו לא נגשים שום דבר כמו שצריך, ולא נחווה את זה בצורה שהיינו אמורים כי אנחנו כבר יודעים למה לצפות.

אני אגיד בכללי, מתוך כל מיני שאלות שכתבו לי פה, שאנחנו בתקופה של חורף, ובחורף דברים זזים לאט יותר לרוב האנשים, וזה שדברים לא קורים עכשיו זה בסדר, סמכו על עצמכם ועל המדריכים שלכם, ודעו שדברים פשוט קורים כמו שהם צריכים לקרות, ואם יש עכשיו כאוס, ומלא דברים לא עובדים והכל גרוע, ככה זה אמור להיות. השאלה היא איך אתן מרגישות כלפי זה, מה אתן עושות עם זה.. לא איך אתן משנות את המצב, אלא איך זה גורם לכן להרגיש בגוף. נגיד למישהי אין עבודה, והיא מחפשת עבודה מלא זמן, אז השאלות הנכונות הן - איך זה גורם לך להרגיש שאת בלי עבודה? ואיך זה גורם לך להרגיש שאת מחפשת עבודה מלא זמן ולא מוצאת? אולי אולי איך את מרגישה כשיש לך עבודה? אולי בגלל זה את נמנעת מזה? אלה השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך כדי שזה לא יקרה שוב, וברגע שתסכימי להתעמת עם הרגשות האלה בתוכך, את כבר בשלב הבא כי כבר התמודדת עם זה, והתמודדת עם זה באמת, ועכשיו את יכולה למצוא עבודה וזהו זה.

מה קורה אם בצד אחד בחיבור זוגי נשמתי מתמסר לחיבור ומתעורר והצד השני נוטה שוב ושוב מתוך מיינד ופחדים?

ת: אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה .. מה זאת אומרת מה קורה? זה מה שקורה. את מתכוונת לשאול מה עושים בסיטואציה? את מתכוונת שהצד השני מפחד להישאר הזוגיות? אז התשובה די דומה למה שאמרתי קודם, מקשיבים, מתחברים- מול עצמך או מול מטפל, ושואלת איך זה גורם לי להרגיש שצד אחד יותר מחובר ומואר ממני? או, איך זה גורם לי להרגיש שהצד השני לא מחובר לעצמו, מונע מתוך פחדים ועוזב אותי ובוחר בפחד ולא באהבה אלי? איך זה גורם לי להרגיש עם הערך העצמי שלי, עם הקנאה שלי.. ברגע שנעורר את השאלות האלה אז נבין את הסיטואציה לעומק.

לחלק הראשון של הלייב לחץ כאן

לקבלת עדכון על הלייב הבא לחצו פה