איך למצוא את הייעוד שלי? ואיך אדע שהגעתי?

כמעט כל מי שאני מדברת איתו, מספר שהוא מחפש את הייעוד שלו,

שהוא לא יודע מה הוא, וזה מלחיץ אותו. שהוא לא רוצה לחיות בלא נודע הזה, הוא רוצה כבר לדעת!

זה ממש מעניין, כי פעם אנשים לא התעסקו בשליחות, או ייעוד.

והיום, זה כל כך ברור לנו שיש משהו "גדול מאיתנו" שנועדנו לעשות.

אז איך נדע אם אנחנו חיות את הייעוד והשליחות שלנו?

בואו נתחיל ממה לא יקרה:

"אני פשוט אדע!" לרוב האנשים יש ספק בכל דבר שהם עושים. אני לא אגיד לכן שכשתמצאו את הייעוד שלכם לא יהיה לכן ספק, כי יהיה. אני מאמינה שאחרי זמן מה שאתן חיות את היעוד שלכם, תחושת הספק נעלמת.

"אני אהיה תמיד שמחה!" זה בלתי אפשרי, מצטערת. יש מגוון רגשות והם חלק גדול וחשוב מהחיים שלנו.

"אני אתפרנס בכבוד" יכול להיות שהיעוד שלכן בכלל לא קשור לפרנסה. ויכול להיות שהוא כן, וגם אז, יכול להיות קושי גדול. כמה תרוויחו, או כמה תרגישו בנוח עם הכסף שיש\אין לכן, תלוי רק בכן.

מה כן יקרה:

- משמעות. תרגישו מסופקיות, רצון גדול לחיות, תחושת התלהבות ומוטיבציה. ומכאן באה המילה שליחות. שליחות, בשונה מייעוד, מביאה איתה תדר של שינוי. אם ייעוד מדבר רק עליי, שליחות מדברת על שינוי הסביבה שלי.

- אותנטיות. זרימה רוטטת של חיים והרמוניה תבער בכן. תרצו (ותצליחו) להביא את מי שאתן באמת לכל מקום שתלכו.

- תשוקה! תהיה לכן תשוקה למה שאתן עושות, תשמחו שאתן קמות בבוקר בשבילו. כל דבר שיש לכן תשוקה לגביו (כמו להיות הורים, לעזור לאחרים, לעבוד בגינה, להיות עם חיות) קשור בייעוד שלכן.

איך אפשר לקדם את ההגעה ליעוד?

לא תמיד אפשר לקדם את זה, לפעמים צריך פשוט לחכות בסבלנות. למדנו שכדי להגיע למשהו, צריך לפעול בשבילו... אז חדשות טובות! הדבר הכי טוב שאפשר לעשות, הוא לשחרר.

להאמין שהדבר יגיע, ולהמשיך בחיים כרגיל. לפתוח את כל החושים ולהסכים להתנסות בדברים שמרגישים לנו קצת מפחידים, או בדברים שממש מושכים אותנו, ואנחנו מתרצים שאין לנו זמן\כסף בשבילם.